מדרש על שמואל ב 3:31: בראשית רבה ומקורות קלאסיים

ת״ר מקום שנהגו נשים לצאת אחר המטה יוצאות. לפני המטה יוצאות. ר׳ יהודה אומר לעולם נשים לפני המטה יוצאות שכן מצינו בדוד שיצא אחר מטתו של אבנר שנאמר (ש״ב ג לא) והמלך דוד הולך אחר המטה אמרו ליה לא היה הדבר אלא לפייס את העם ונתפייסו שהיה דוד יוצא מבין האנשים ונכנס לבין הנשים ויצא מבין הנשים ונכנס לבין האנשים שנאמר (שם) וידעו כל העם וכל ישראל כי לא היתה מהמלך להמית את אבנר. דרש רבא מ״ד (שם) ויבא כל העם להברות את דוד כתיב להכרות וקרינן להברות בתחלה להכרותו ולבסוף להברותו:

כה תָּנוּ רַבָּנָן: מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ נָשִׁים לָצֵאת אַחַר הַמִּטָּה, יוֹצְאוֹת. לִפְנֵי הַמִּטָּה, יוֹצְאוֹת. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: לְעוֹלָם, נָשִׁים לִפְנֵי הַמִּטָּה יוֹצְאוֹת, שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּדָוִד, שֶׁיָּצָא אַחַר מִטָּתוֹ שֶׁל אַבְנֵר, שֶׁנֶּאֱמַר: (ש"ב ג) "וְהַמֶּלֶךְ דָּוִד הֹלֵךְ אַחֲרֵי הַמִּטָּה". אָמְרוּ לֵיהּ: לֹא הָיָה הַדָּבָר, אֶלָּא לְפַיֵּס אֶת הָעָם, וְנִתְפַּיְּסוּ, שֶׁהָיָה דָּוִד יוֹצֵא מִבֵּין הָאֲנָשִׁים וְנִכְנָס לְבֵין הַנָּשִׁים, וְיוֹצֵא מִבֵּין הַנָּשִׁים וְנִכְנָס לְבֵין הָאֲנָשִׁים, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם) "וַיֵּדְעוּ כָל הָעָם וְכָל יִשְׂרָאֵל וְגוֹ' כִּי לֹא הָיְתָה מֵהַמֶּלֶךְ לְהָמִית אֶת אַבְנֵר". דָּרַשׁ רָבָא: מַאי דִּכְתִיב: (שם) "וַיָבֹא כָל הָעָם לְהַבְרוֹת אֶת דָּוִד", [כְּתִיב: 'לְהַכְרוֹת'] וְקָרִינָן 'לְהַבְרוֹת', בִּתְחִלָּה, לְהַכְרוֹתוֹ, וְלִבְסוֹף, לְהַבְרוֹתוֹ. אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר רַב: מִפְּנֵי מַה נֶּעֱנַשׁ אַבְנֵר? מִפְּנֵי שֶׁהָיָה לוֹ לִמְחוֹת בְּשָׁאוּל וְלֹא מִחָה. רַבִּי יִצְחָק אָמַר: מִחָה וְלֹא נַעֲנָה. וּשְׁנֵיהֶם מִקְרָא אֶחָד דָּרְשׁוּ: (שם) "וַיְקֹנֵן הַמֶּלֶךְ אֶל אַבְנֵר, וַיֹּאמַר: הַכְּמוֹת נָבָל יָמוּת אַבְנֵר? יָדֶךָ לֹא אֲסֻרוֹת! וְרַגְלֶיךָ לֹא לִנְחֻשְׁתַּיִם הֻגָּשׁוּ"!. מַאן דְּאָמַר: לֹא מִחָה, הָכִי קָאָמַר: [מִכְּדִי], "יָדֶךָ לֹא אֲסֻרוֹת, וְרַגְלֶיךָ לֹא לִנְחֻשְׁתַּיִם הֻגָּשׁוּ", מַאי טַעְמָא לֹא מָחִיתָ? (שם) "כִּנְפוֹל לִפְנֵי בְנֵי עַוְלָה נָפָלְתָּ". וּמַאן דְּאָמַר: מִחָה וְלֹא נַעֲנָה, אַתְּמוּהִי מִתְּמַהּ: "הַכְּמוֹת נָבָל יָמוּת? יָדֶךָ לֹא אֲסֻרוֹת, וְרַגְלֶיךָ לֹא לִנְחֻשְׁתַּיִם"? מִכְּדִי, מְחוּיֵי קָא מָחִית, מַאי טַעְמָא, "כִּנְפוֹל לִפְנֵי בְנֵי עַוְלָה נָפָלְתָּ"? לְמַאן דְּאָמַר: מִחָה, מַאי טַעְמָא אִיעֲנַשׁ? אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: שֶׁשִּׁהָה מַלְכוּת בֵּית דָּוִד שְׁתֵּי שָׁנִים וּמֶחֱצָה.

רַבִּי יִצְחָק פָּתַח (משלי כט, ב): בִּרְבוֹת צַדִּיקִים יִשְׂמַח הָעָם וּבִמְשֹׁל רָשָׁע יֵאָנַח עָם, בְּשָׁעָה שֶׁהַצַּדִּיקִים נוֹטְלִין גְּדֻלָּה, חֶדְוָה וְשִׂמְחָה בָּעוֹלָם, וָהּ וָהּ בָּעוֹלָם, וְהַמֶּלֶךְ דָּוִד, וָהּ שֶׁמָּלַךְ דָּוִד. וְהַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, וָהּ שֶׁמָּלַךְ שְׁלֹמֹה. וְהַמֶּלֶךְ אָסָא, וָהּ שֶׁמָּלַךְ אָסָא. אֵלּוּ בְּמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל, בְּמַלְכֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (עזרא א, ד): וְהַמֶּלֶךְ כּוֹרֶשׁ, וָהּ שֶׁמָּלַךְ כּוֹרֶשׁ. וּבְשָׁעָה שֶׁהָרְשָׁעִים נוֹטְלִין גְּדֻלָּה, וַוי וַאֲנָחָה וַחֲרוֹן אַף בָּעוֹלָם, (מלכים א טז, כח): וַיִּמְלֹךְ אַחְאָב בֶּן עָמְרִי, וַוי שֶׁמָּלַךְ אַחְאָב בֶּן עָמְרִי. וַיִּמְלֹךְ הוֹשֵׁעַ בֶּן אֵלָה, וַוי שֶׁמָּלַךְ הוֹשֵׁעַ בֶּן אֵלָה, (ירמיה לז, א): וַיִּמְלֹךְ מֶלֶךְ צִדְקִיָּהוּ בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ, וַוי שֶׁמָּלַךְ צִדְקִיָּהוּ בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ. בְּמַלְכֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר וַיְהִי בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, וַוי שֶׁמָּלַךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ.